טכנולוגיית הסיינטולוגיה כוללת את ההסבר העובדתי לעזיבות, שהן פתאומיות ובלתי מוסברות יחסית, מעבודה, ממשפחה, ממקומות ומאיזורים. עזיבות אלה נקראות נטישות.
זהו אחד הדברים שהאדם חשב שהוא יודע עליהם הכול ולכן מעולם לא טרח לחקור אותם. אבל הדבר הזה, מתוך כל שאר הדברים, הסב לו את רוב הצרות. האדם הסביר את כל זה לשביעות רצונו, ועם זאת ההסבר שלו לא צמצם את כמות הצרות שנבעו מההרגשה של ״צריך לעזוב״.
לדוגמה, האדם היה חרד ונסער לגבי שיעור הגירושין הגבוה, לגבי השיעור הגבוה של חילופי תפקידים במפעלים, לגבי תסיסת הפועלים ונושאים רבים אחרים שכולם נובעים מאותו המקור – עזיבות פתאומיות או עזיבות הדרגתיות.
אנחנו רואים אדם שיש לו עבודה טובה, שקרוב לוודאי לא יקבל עבודה טובה מזו, מחליט פתאום לעזוב, וקם והולך. אנחנו רואים אישה, עם בעל טוב ועם משפחה טובה, קמה ועוזבת הכול. אנחנו רואים בעל, עם אישה יפה ומושכת, הורס את האהדה שביניהם ועוזב.
האדם הסביר את זה לעצמו ואמר שנעשו לו דברים שהוא לא היה מוכן לסבול ולכן היה עליו לעזוב. אך אם זה היה ההסבר, כל מה שהיה על האדם לעשות הוא ליצור תנאי עבודה, מערכות יחסים בין בני זוג, מישרות, תכניות הכשרה וכן הלאה, שיהיו כולם מצוינים, והבעיה תיפתר. אך להפך, בדיקה מדוקדקת של תנאי עבודה ומערכות יחסים בין בני-זוג מוכיחה ששיפור תנאים מחמיר לעתים קרובות את כמות הנטישות. קרוב לוודאי, תנאי העבודה הטובים ביותר בעולם הושגו על-ידי מר הֶרשי (שמפורסם בחפיסות השוקולד שלו) עבור עובדי המפעל שלו. עם זאת, הם התקוממו ואפילו ירו עליו. עובדה זאת הובילה כתוצאה מכך לפילוסופיה תעשייתית שאמרה שככל שההתייחסות לעובדים היתה גרועה יותר, כך גברה נכונותם להישאר – עובדה שכשלעצמה איננה נכונה כפי שלא נכון יהיה לומר שככל שההתייחסות אליהם טובה יותר, כך הם נוטשים מהר יותר.
אדם יכול לתת לאנשים יחס טוב כל-כך שהם מתחילים להתבייש בעצמם (מאחר שהם יודעים שהם לא ראויים ליחס הזה) וכך הנטישה מואצת. וללא ספק אדם יכול לתת לאנשים יחס כל-כך גרוע שאין להם כל ברירה אלא לעזוב. אך אלה מצבים קיצוניים, וביניהם קיימות מרבית העזיבות: האישה עושה כמיטב יכולתה ליצור חיי נישואין, והבעל עוזב בעקבות איזו אישה מופקרת. המנהל מנסה לדאוג לכך שהעסק ימשיך לתפקד והעובד עוזב. הדברים הבלתי מוסברים האלה משבשים ארגונים וחיים, והגיע הזמן שנבין אותם.
אנשים עוזבים בגלל העבירות והנצירות של עצמם.
זוהי העובדה היבשה וזהו כלל הברזל. אדם עם מצפון נקי לא יכול להיפגע. האיש או האישה שחייבים-חייבים-חייבים להפוך לקורבן ולעזוב, עוזבים בגלל העבירות והנצירות שלהם. אין זה משנה אם האדם עוזב עיירה או עבודה. הגורם הוא אותו גורם.
כמעט כל אחד, לא משנה באיזו עמדה הוא נמצא, יכול לתקן סיטואציה, ולא משנה מה לא בסדר, אם הוא באמת רוצה. כשהאדם כבר לא רוצה יותר לתקן את זה, מעשי העבירה והנצירות שלו נגד האחרים המעורבים בסיטואציה הקטינו את יכולתו להיות אחראי למצב. לכן הוא לא מתקן את הסיטואציה. עזיבה היא התשובה היחידה שנראית לעין. כדי להצדיק את העזיבה, האדם הנוטש מדמיין דברים שנעשו לו במאמץ להקטין את העבירה על-ידי הורדת ערכם של אלה שעליהם היא נעשתה. ההיבטים המכניים שמעורבים בכך הם די פשוטים.
כעת כשאנו מכירים את המכניזם המלא הזה, יהיה זה חוסר אחריות מצדנו להרשות מידה כזו של חוסר אחריות. כאשר אדם מאיים לעזוב עיירה, תפקיד, עבודה או תכנית הכשרה, החסד היחידי שניתן לעשות הוא להסיר את מעשי העבירה ואת הנצירות של אותו אדם. לעשות פחות מזה יהיה לשלוח את האדם לדרכו עם התחושה שהוא הושפל ונפגע.
מדהים אילו עבירות טריוויאליות יגרמו לאדם לנטוש. חבר צוות נתפס פעם ממש לפני נטישתו, ונתגלה שמעשה העבירה המקורי נגד הארגון היה כישלונו להגן על הארגון כאשר פושע אמר עליו דברים מרושעים. אי-ההצלחה להגן על הארגון צברה עוד ועוד עבירות ונצירות, כמו אי-מסירת הודעות, אי-השלמת מטלה, עד שלבסוף זה גרם לאדם להתדרדר לגניבת משהו חסר ערך. הגניבה הזו גרמה לאדם להאמין שמוטב שהוא יעזוב.
זוהי אמיתה ... זהו תיאור די נעלה שמאפיין את האדם, שכאשר אדם מגלה, כפי שהוא מאמין, שהוא לא מסוגל לרסן את עצמו מפני פגיעה במיטיבו, הוא יגן על מיטיבו על-ידי עזיבה. זהו המקור האמיתי לנטישה. אם המטרה שלנו היתה לשפר את תנאי העבודה של אדם לאור הנתון הזה, היינו רואים שפשוט הגדלנו את מעשי העבירה שלו והפכנו את עזיבתו לעובדה מוגמרת. אם אנחנו מענישים, אנחנו יכולים להוריד מעט את ערכו של המיטיב וכך להפחית את ערכה של העבירה. אבל לא שיפור ולא עונש מהווים תשובות. התשובה מצויה בסיינטולוגיה ובשימוש בנוהלי סיינטולוגיה כדי להעלות אדם אל רמת אחריות גבוהה מספיק כדי לקחת משרה או עמדה ולהוציאה לפועל בלי כל אחיזת העיניים המוזרה הזאת של "אני חייב לומר שאתה עושה לי דברים, כדי שאוכל לעזוב ולהגן עליך מכל הדברים הרעים שאני עושה לך". זה המצב, וזה לא הגיוני לא לעשות משהו בקשר לזה, עכשיו כשאנחנו יודעים את זה.
ראשו של אדם עם מצפון לא נקי אינו מוצא מנוחה. נקה אותו, וקיבלת אדם טוב יותר.