קיימים בסיינטולוגיה שלושה פקטורים שיש להם חשיבות מֵרבית בעת הטיפול בחיים. שלושה פקטורים אלה עונים על השאלות: איך אני אמור לדבר עם אנשים? איך אוכל להציע רעיונות חדשים לאנשים? איך אני יכול לדעת על מה אנשים חושבים? איך אני יכול לטפל בעבודה טוב יותר?

שלושת הפקטורים הללו נקראים בסיינטולוגיה 'משולש ה-ARC'. ראשי התיבות ARC (שמבטאים אותם כ-A-R-C ולא כ-arc) הם אחד המונחים השימושיים ביותר שהומצאו עד כה.

משולש ה-ARC נקרא משולש, מאחר שיש לו שלוש נקודות שקשורות ביניהן. הראשונה מבין נקודות אלה היא אהדה. השנייה מבין נקודות אלה היא ממשות. השלישית מבין נקודות אלה, והחשובה ביותר, היא תקשורת.

שלושת הפקטורים האלה קשורים ביניהם. במונח אהדה אנו מתכוונים לתגובה רגשית. אנו מתכוונים לתחושת חיבה או היעדרה, לתחושת רגש או mis-emotion (רגש לא רציונלי או לא מתאים לנסיבות) הקשורים בחיים. במונח 'ממשות' אנחנו מתכוונים לעצמים המוצקים, לדברים הממשיים של החיים. במונח תקשורת אנו מתכוונים להחלפת רעיונות בין שני טרמינלים (אנשים אשר יכולים לקבל, להעביר או לשלוח תקשורת). ללא אהדה אין כל ממשות או תקשורת. ללא ממשות אין כל אהדה או תקשורת. ללא תקשורת אין אהדה ואף לא ממשות.

יישום משולש ה-ARC בנסיבות היומיומיות שבהן אדם נתקל בחיים, מצריך הבנה של כל אחד ממרכיבי המשולש ושל יחסי הגומלין שביניהם.

אהדה היא כל גישה רגשית אשר מציינת את דרגת החיבה למישהו או למשהו.

ממשות היא דרגת ההסכמה שאליה אנשים מגיעים. היא גם כוללת את העצמים המוצקים,הדברים הממשיים בחיים.

תקשורת היא ההחלפה של רעיונות דרך מרחב.

אהדה

הפינה הראשונה של משולש זה נקראת אהדה.

ההגדרה הבסיסית של אהדה היא השיקול לגבי מרחק, בין אם הוא טוב או רע. הפונקציה הבסיסית ביותר של אהדה מוחלטת תהיה היכולת לתפוס את אותו המרחב של דבר אחר.

המילה אהדה משמשת כאן במשמעות של אהבה, חיבה או כל גישה רגשית אחרת. אהדה נחשבת בסיינטולוגיה לדבר בעל היבטים רבים. אהדה היא איכות משתנה. אהדה משמשת כאן כמילה בהקשר של ״דרגת חיבה״.

האדם לא יהיה אדם ללא אהדה. לכל חיה יש אהדה במידה מסוימת, אך אדם יכול להרגיש כמות גדולה במיוחד. זמן רב לפני שהוא התארגן בערים, הוא התארגן בשבטים ובקומונות. לפני השבטים והקומונות היו ללא ספק קבוצות. הצורך האינסטינקטיבי של האדם באהדה עם זולתו זכה להכרה מזה זמן רב, והביות של בעלי חיים אחרים מראה שאהדה זו מתפשטת גם למינים אחרים. ניתן היה לנחש שהמין אשר יפתח ראשון אהדה ברמה הגבוהה ביותר יהיה המין השולט בכל פלנטה, ודבר זה התאמת.

הילד מלא באהדה. לא זו בלבד שיש לו אהדה לאביו, לאמו, לאחיו ואחיותיו ולחבריו למשחקים, אלא שיש לו אהדה גם לכלבים שלו, לחתולים שלו ולכלבים משוטטים שנקלעו לאיזור. אך אהדה מגיעה אפילו מעבר לכך. יכולה להיות לך הרגשה של אהדה כלפי חפצים: "אני אוהב את הצורה שבה מונחת התבואה ביער הזה". ישנה הרגשה של אחדות עם כדור הארץ, השמים הכחולים, גשם, מאגרי מים, גלגלי עגלה וצפרדעים, שהיא אהדה.

אהדה לעולם איננה זהות (היות אחד עם אחר מבחינת הרגשות ותחומי עניין) והיא גם איננה מרחיקה לכת עד כדי אמפתיה (היכולת או המצב שבו אדם מדמיין שהוא אדם אחר ואפילו חולק איתו את רעיונותיו או רגשותיו שלו). אתה נשאר במידה מרובה עצמך כאשר יש לך אהדה למשהו, אך אתה גם מרגיש את מהות הדבר שאליו יש לך אהדה. אתה נשאר עצמך ויחד עם זאת אתה מתקרב יותר לעצם שכלפיו אתה חש אהדה. זו אינה איכות מחייבת. כשאהדה ניתנת, היא ניתנת ללא תנאים. היא לא נותנת חובות או אחריות למקבל אותה. היא טהורה, קלה וטבעית, וזורמת מהאדם באותה קלות שבה אור השמש זורם מן השמש.

אהדה מולידה אהדה. אדם אשר מלא באיכות הזו, ימצא באופן אוטומטי בכל מקום בסביבתו אנשים אשר יתחילו להתמלא באהדה. זוהי השפעה מרגיעה, מחממת ונוגעת ללב על כל אלה שמסוגלים לקבל ולתת אותה.

ניתן להבחין בקלות ברמת האהדה בין אנשים או קבוצות. לדוגמה, שני אנשים שמדברים זה עם זה, או שהם חשים אהדה זה אל זה או שהם אינם חשים. אם הם אינם חשים אהדה, הם יתווכחו. אם יש להם אהדה אחד כלפי השני, שני דברים נוספים צריכים להיות שם: הם חייבים היו להסכים על ממשות והם חייבים להיות מסוגלים לתקשר את הממשות הזאת אחד לשני.

הדבר מביא אותנו אל הפינה הבאה: ממשות.