כל אדם מורכב מדחף מרכזי במשך כל הקיום. מניע זה, דחף זה במשך כל הקיום, הוא הישרדות. זהו המאמץ מצדו של האורגניזם לשרוד.
אנחנו קוראים ליצר לקראת הישרדות בשם דינמיקה.
כאשר יצר זה נעשה
כאשר דינמיקת ההישרדות מצטמצמת או כאשר חודרות אליה או פועלות עליה השפעות אחרות – אנשים אחרים והמדכאים הרגילים של החיים, כגון המחסור במזון, בביגוד ובקורת גג – דינמיקה זאת יכולה להתערבל יותר ויותר עד שהיא תנוע לעבר מוות, או כניעה, בדיוק בכיוון ההפוך.
הדינמיקה מתקדמת לעבר כניעה ביחס המדויק למידה שבה היא מעורבלת. היא מתקדמת לעבר הישרדות ביחס המדויק למידה שבה היא נקייה ובהירה.
זוהי התייחסות לכך כדינמיקה אחת בלבד. אם אנחנו מסתכלים על דינמיקה זאת מבעד לזכוכית מגדלת, נמצא שבדחף האחד הזה קיימים למעשה שמונה דחפים, או שמונה דינמיקות.
במצב של סערה או הפרעה.