תיקון דברים אשר אינם שגויים והזנחת דברים אשר אינם נכונים סותמים את הגולל על כל ארגון או ציוויליזציה.  

הדבר מסתכם בחקירה נכונה. זו אינה מיומנות שולית. זוהי המיומנות הבסיסית בהא הידיעה שנמצאת מאחורי כל פעולה נבונה. 

צדק מדכא

כאשר הצדק סוטה מהדרך הנכונה (כפי שקורה בדרך כלל) הדברים שהתרחשו הם: 

1. שימוש בצדק לאיזושהי מטרה אחרת מאשר ביטחון הציבור (כגון שמירה על קבוצה בעלת זכויות יתר או טיפוח רעיון מקובע) או 

2. השמטת השימוש בנוהל חקירה. 

ניתן למצוא את מקורו של כל השימוש המדכא של כוחות הצדק באחת משתי נקודות אלה. 

אברציות ושנאה מקבלות לעתים קרובות מאוד פורקן בכך שמכנים אותן "צדק" או "חוק וסדר". לכן ניתן לומר שאי אפשר לבטוח באדם ולהפקיד בידיו את הצדק. 

דבר זה או סתם טיפשות לשמה מביאים להזנחה של נוהלי חקירה נבונים. עם זאת, כל השפיות בקבוצה תלויה בנוהלי חקירה נכונים ולא אברטיביים. רק בדרך זאת האדם יכול לקבוע את הגורמים לדברים. ורק על-ידי קביעת הגורמים יכול האדם לחדול להיות התוצאה של סיטואציות לא רצויות. 

זה עניין אחד להיות מסוגל להתבונן. זה עניין אחר לגמרי לעשות שימוש בהתבוננויות כדי שאדם יוכל להגיע לבסיסם של דברים. 

רצפים

חקירות נעשות הכרחיות לנוכח נקודות-חריגה או נקודות חיוביות. 

חקירות יכולות להתבצע עקב סתם סקרנות או עקב עניין מיוחד. הן יכולות גם להתבצע כדי לאתר את הגורם לנקודות החיוביות. 

יהיה אשר יהיה המניע לחקירה, הפעולה עצמה מתנהלת לפי רצף. 

אם אדם אינו מסוגל מבחינה מנטלית לעקוב אחר סדרה של אירועים או פעולות, הוא אינו יכול לחקור. 

רצף מסולף הוא המחסום העיקרי לחקירה. 

במבט ראשון, נראה שנתונים שהושמטו הם המחסום. נהפוך הוא, זהו התוצר הסופי של חקירה והוא הדבר שדוחף את החקירה קדימה – האדם מחפש אחר נתונים שהושמטו. 

רצף מסולף של פעולות מסכל כל חקירה. דוגמאות: נתלה אותו ולאחר מכן ננהל משפט. נשער מי עשה זאת ולאחר מכן נמצא ראיות כדי להוכיח זאת. יש להסית לפשע כדי לגלות מי מבצע אותו. 

בכל פעם שחקירה מתחילה להתקדם בכיוון ההפוך, היא לא תצליח. 

לפיכך, אם החוקר עצמו מתקשה לראות רצפים של פעולות או לתאם בעיני רוחו, אזי באופן בלתי נמנע הוא יגיע לתשובה הלא נכונה. 

ולהפך, כאשר אדם רואה שמישהו הגיע לתשובה לא נכונה או לתשובה לא מלאה, הוא יכול להניח שהחוקר מתקשה ברצפים של אירועים או, כמובן, שהוא לא ממש חקר. 

אי אפשר להאמין באמת ששרלוק הולמס אמר "לפנַי כאן טביעת האצבעות של מר מורגטרויד על כלי הנשק של הרצח. דאג שהמשטרה תעצור אותו. עכשיו, ווטסון, תן לי זכוכית מגדלת ובקש מסמל דוהרטי שיאפשר לנו לעבור על תיקי טביעות האצבעות שברשותו". 

אם אדם אינו יכול לתאר בעיני רוחו סדרה של פעולות, כמו כדור שמקפץ במורד גרם מדרגות, או אם אדם אינו יכול לקשר לפי הסדר בין כמה פעולות שונות שנעשות עם חפץ אחד ברצף מתאים, הוא לא יהיה מסוגל לחקור. 

אם אדם יכול לעשות זאת, זה בסדר. 

חקירות

כל השיפור בחיים תלוי בגילוי נקודות חיוביות והסיבה להן וחיזוקן, איתור נקודות-חריגה והסיבה להן וביעורן. 

זהו דפוס ההישרדות המוצלח של החיים. אדם פרימיטיבי שמתעתד לשרוד עושה בדיוק את זה, ומדען ששווה משהו עושה בדיוק את זה. 

הדייג רואה שחפים שמתקבצים סביב נקודה בים. זוהי ההתחלה של רצף קצר, נקודה מס' 1. הוא צופה שתהיה להקה של דגים, נקודה מס' 2. הוא מפליג לשם כנקודת רצף מס' 3. וא מביט למטה כנקודת רצף מס' 4. הוא רואה דגים כנקודה מס' 5. הוא מוציא רשת כנקודה מס' 6. הוא מכתר את הלהקה עם הרשת, מס' 7. הוא אוסף את הרשת, מס' 8. הוא מעלה את הדגים אל הסיפון, מס' 9. הוא הולך לנמל, מס' 10. הוא מוכר את הדגים, מס' 11. זוהי דוגמה להתקדמות מתוך נקודה חיובית – להקת שחפים. 

רצף מתוך נקודת-חריגה עשוי להיות: עקרת בית מגישה ארוחת ערב. איש לא אוכל את העוגה, מס' 1; היא טועמת אותה, מס' 2; היא מזהה סבון בתוכה, מס' 3. היא הולכת למטבח, מס' 4. היא מסתכלת בארון, מס' 5. היא מוצאת את קופסת הסבון הפוכה, מס' 6. היא רואה את הקמח מתחתיה, מס' 7. היא רואה את צנצנת העוגיות ריקה, מס' 8. היא תופסת את הבן הצעיר, מס' 9. היא מראה לו את סדר הדברים בארון, מס' 10. היא מוציאה ממנו וידוי, מס' 11. ואת מס' 12 כואב מדי לתאר. 

תגליות

כל התגליות הן התוצר הסופי של רצף של פעולות חקירה אשר מתחילות מנקודה חיובית או מנקודת-חריגה. 

לפיכך, כל הידע נובע מהבחנה בנקודות חיוביות או בנקודות-חריגה. 

וכל הידע תלוי ביכולת לחקור. 

וכל חקירה מבוצעת ברצף הנכון.  

וכל ההצלחות תלויות ביכולת לבצע דברים אלה.