מרכיב חיוני בנישואין מספקים הוא רמה גבוהה של תקשורת בין בני הזוג. כאשר מערכת היחסים נעשית מתוחה, הדבר שילכד שוב את הנישואין הוא אם בני הזוג יספרו את העבירות והנצירות שלהם בנוגע לנישואין.

אל לך להאמין שהם יחזרו לתיקונם מבלי שכמה צלחות יתעופפו באוויר – אם היית מאמין שזה מה שהולך לקרות, היית פרפקציוניסט. ואל תאמין שאפשר לשקם את הנישואין בן לילה, משום שייתכן שיידרש מעט יותר זמן כדי לפרט את מספר העבירות והנצירות.

נישואין יכולים להתקיים, אך לא בלי תקשורת דו-כיוונית. והם אינם יכולים להתקיים אלא אם כן בני הזוג המעורבים ממשיכים לקיים אותם כפוסטולייט. אם נבצע את הדברים הללו, יהיו לנו נישואין.

נישואין, אם כן, יהיו מורכבים מבניית איחוד בין אנשים ללא מעשי עבירה ונצירות, והם מתקיימים כתוצאה מפוסטולייט ונמשכים לשם שימור הדדי של נצחיות הקבוצה והחברים בה והגנה הדדית עליהם.

זהו סידור פשוט מאוד, למעשה, וסידור מספק ביותר אם הוא ממשיך להיות פשוט, אך כשהוא חדל להיות פשוט הוא נעשה סידור מורכב ביותר.

זה לא שהחותנת היא זאת שתמיד הורסת את הנישואין. יכולתם לומר כלאחר יד שצריך לירות בכל החותנות וכן הלאה, ואז יהיו לנו נישואין חופשיים וזה יהיה נחמד. או שנוכל להעניק את זכות הבחירהלנשים ואז הנישואין יהיו בסדר, או שנוכל לקבל אמנציפציה מלאה, גירושי בזק, ואז הנישואין יוכלו להיות בסדר.

כל השטויות החברתיות הללו, שמהוות פתרונות זמניים שטחיים, אינן אלא מאמצים לקיים נישואין מבלי שאי פעם אלה יהיו באמת נישואין. אף לא אחד מן הדברים הללו החזיק אי פעם נישואין – לא גירושין מהירים ולא מניעתו של דבר זה או אחר.

אצל הסינים קיים מצב הפוך – הנישואין מתרחשים, אך הם לא באמת מתרחשים משום שהאדם הזקן ביותר במשפחתו של הבעל הוא עדיין ראש המשפחה, והאישה עדיין משרתת את אמו של הבעל, והכל נעשה מאוד מסובך.

אנחנו מוצאים את עצמנו מוקפים בערימות של כללים. לא אכפת לנו באיזה כללים הם מוקפים, כל עוד קיימת תקשורת חופשית בין החברים באותה קבוצה. ואם קיימת תקשורת חופשית בין חברי הקבוצה הזאת, אז האהדה ביניהם מספיק גבוהה כדי לאפשר את ספיגת הזעזועים והמכות והטלטלות של החיים, והחיים אכן מחלקים פה ושם כמה מכות וטלטלות וזעזועים.

אם אלה שקשורים למשפחה לא מסוגלים לקיים את עצמם, אז הזעזועים האלה יכולים להיות קשים בדרך כלשהי. האדם עושה דבר-מה, וכפי הנראה חושב שאחרים עושים לו כל מיני דברים, והוא מנסה להסתדר ואיננו מצליח. אך כאשר האנשים מתבססים על פרנסה עצמית ועל פרנסה משותפת הדדית, יש להם סיכוי רב יותר להצליח מאשר כשהם לבדם. זהו אחד מעקרונות היסוד הפילוסופיים שעליהם מבוססים נישואין.

כמובן שילד קטן לא היה מצליח להסתדר כלל, ואף לא אחד מאיתנו היה מצליח להסתדר כלל, אלמלא הנישואין. המתכונת הביולוגית של יחסי משפחה וגדילה היא זו שנושאת את המין האנושי הלאה.

אך נישואין יכולים להתקיים. אין זה משנה עד כמה הנישואין מתוחים, ניתן לשקם אותם.