סולם הטונים – כלי חיוני לכל היבט בחיים אשר בו מעורב הזולת – הוא סולם אשר מראה את הטונים הרגשיים העוקבים שאדם יכול לחוות. הרצאות אלה יכולות לעזור לך להשיג הבנה הרבה יותר גבוהה על הדינמיקה השנייה. רגשות שאנשים חווים כגון פחד, כעס, יגון, התלהבות ואחרים מוצגים על סולם מדורגזה.

שימוש מיומן בסולם זה מאפשר לאדם הן לחזות והן להבין התנהגות אנושית על כל ביטוייה.

סולם הטונים הזה מתווה את הספירלה היורדת של החיים, החל מחיוניות מלאה והכרה מלאה, דרך חיוניות חלקית והכרה חלקית, למטה עד למוות.

על פי תצפיות, בדיקות וחישובים שונים בנוגע לאנרגיית החיים, סולם הטונים הזה מסוגל להצביע על רמות התנהגות ככל שהחיים מתדרדרים.

הרמות השונות הללו משותפות לכל בני האדם.

כאשר אדם קרוב אל מותו, ניתן לומר שהוא נמצא באפתיה כרונית. כמו כן הוא מתנהג בדרך מסוימת לגבי דברים שונים. זהו 0.1 בסולם הטונים.

כאשר אדם שרוי ביגון באופן כרוני בשל האובדנים שלו, הוא נמצא ביגון. והוא מתנהג בדרכים מסוימות לגבי דברים רבים. זהו 0.5 בסולם.

כאשר אדם אינו נמצא עדיין נמוך עד כדי יגון, אך מבין שאובדנים ממשמשים ובאים, או שהוא מקובע באופן כרוני ברמה זאת בשל אובדנים מן העבר, ניתן לומר שהוא נמצא בפחד. זה נמצא בסביבות 1.1 בסולם.

אדם שנלחם נגד אִיום באובדנים נמצא בכעס. והוא מפגין היבטים אחרים של התנהגות. זהו 1.5.

האדם אשר רק חושד כי אובדן עלול להתרחש, או שהוא נעשה מקובע ברמה זאת, חש טינה. ניתן לומר שהוא נמצא בטון של אנטגוניזם. זה 2.0 בסולם.

מעל אנטגוניזם, מצבו של האדם אינו טוב עד כדי כך שיהיה נלהב, ואינו רע עד כדי כך שיחוש טינה. הוא איבד כמה משאיפותיו ואינו יכול כרגע לאתר אחרות. נאמר עליו שהוא נמצא בשעמום, או בטון 2.5 בסולם הטונים.

ב-3.0 בסולם, לאדם יש גישה שמרנית וזהירה כלפי החיים, אך הוא משיג את שאיפותיו.

ב-4.0 האדם נלהב, שמח ומלא חיים.

מעט מאוד אנשים נמצאים בטון 4.0 מטבעם. קרוב לוודאי שממוצע שכיח הוא באיזור 2.8.

בעבר כבר ראית סולם זה בפעולה. האם ראית אי פעם ילד המנסה להשיג, נאמר, שקל? בהתחלה הוא מאושר. הוא פשוט רוצה שקל. אם הוא נתקל בסירוב, הוא יסביר בשלב זה מדוע הוא רוצה אותו. אם הוא אינו משיג אותו, והוא לא רצה אותו באופן נואש, הוא נעשה משועמם והולך לדרכו. אך אם הוא רוצה אותו מאוד מאוד, הוא יתחיל להביע אנטגוניזם לגביו. לאחר מכן הוא ייעשה כעוס. לאחר מכן, אם דבר זה לא עוזר, הוא עשוי לשקר באשר לסיבה מדוע הוא רוצה אותו. כאשר דבר זה לא עוזר, הוא נכנס ליגון. ואם הוא עדיין נתקל בסירוב, הוא שוקע לבסוף באפתיה ואומר שאינו רוצה אותו. זוהי הכחשה.

ילד שסכנה מאיימת עליו יורד גם הוא במורד הסולם. בתחילה הוא אינו מעריך שהסכנה מכוונת אליו והוא במצב רוח די עליז. ואז הסכנה, נאמר שזהו כלב, מתחילה להתקרב אליו. הילד רואה את הסכנה אך עדיין אינו מאמין שהיא מופנית אליו וממשיך בענייניו. אך צעצועיו "משעממים" אותו לעת עתה. הוא חושש מעט ולא בטוח. ואז הכלב מתקרב. הילד "מתרעם עליו" או מציג מידת-מה של אנטגוניזם. הכלב מתקרב עוד. הילד נעשה כעוס ועושה ניסיון-מה לפגוע בכלב. הכלב מתקרב עוד, והוא מאיים יותר. הילד מתחיל לפחד. כשהפחד אינו מועיל, הילד בוכה. אם הכלב עדיין מאיים עליו, הילד עשוי להיכנס לאפתיה ופשוט לחכות לנשיכה.

חפצים, חיות או אנשים אשר מסייעים להישרדות, מורידים את האדם בסולם הטונים ככל שהם הופכים להיות נגישים פחות עבור האדם.

חפצים, חיות או אנשים אשר מאיימים על ההישרדות, מורידים את האדם בסולם הטונים ככל שהם קרבים אל האדם.

לסולם זה יש היבט כרוני, או היבט רגעי. ניתן להוריד אדם מטה בסולם הטונים לרמה נמוכה למשך עשר דקות ואז לעלות בחזרה, או שניתן להורידו מטה בסולם זה למשך עשר שנים ולא לעלות בחזרה.

אדם אשר סבל אובדנים רבים מדי, כאב רב מדי, נוטה להתקבע ברמה נמוכה כלשהי בסולם, ומלבד תנודות קלות, להישאר שם. מכאן ואילך תהיה התנהגותו הכללית והרגילה ברמה זאת של סולם הטונים.

בדיוק כפי שרגע של יגון בטון 0.5 יכול לגרום לילד להתנהג בהתאם לרצועת היגון למשך זמן קצר, כך יכול קיבעון ב-0.5 לגרום לאדם להתנהג בטון 0.5 כלפי רוב הדברים בחייו.